פסטיבל כלים 2026 // 16 -21 במרץ
דבר המנהלת האמנותית
בתקופה הנוכחית אני מרגישה במעין ואקום שכזה. מאחורינו מפולת. לפנינו - סערה נוספת? ובאמצע, אנחנו. קשה לחלום קדימה וגם כואב להביט לאחור. המציאות בהווה מרובדת יותר מאי פעם. סבך של נרטיבים, אישיים לצד קולקטיביים, חלקם סמויים מהעין ויש כאלו שנמצאים גלויים בכל מקום. בתוך מציאות מורכבת וסבוכה, עלה בי הצורך ב'מורות דרך'. הבחירה בתמה 'מורות דרך' משקפת את הצורך למצוא עוגנים, קודם כל בהווה. להקשיב לנשים פורצות דרך בתחום המחול העכשווי בישראל כיום, נשים שמחזיקות נקודות חיבור, מרחבים של מפגש וטרנספורמציה. הן מורות דרך לא כי אנחנו הולכות.ים אחריהן בעיוורון. הן מורות דרך כי הן מזמינות אותנו להתבונן. ׳מורות הדרך’ חיות סביבנו ובקרבנו. הן פועלות במגוון מרחבים בכל רחבי הארץ. בסטודיו לילדות, במחקר באקדמיה, בלהקות הגדולות, בניהול של מוסדות קטנים כגדולים, ביומיום של יצירה, של הוראה, של שיתוף והעברה של ידע. ובעיקר הן פועלות באזורים של הקשבה, ליווי , שרטוט של עתיד, ויצירת מרחבים של שינוי עבור רבות ורבים מאיתנו. מורות הדרך מחזיקות ידע. הידע שלהן הוא תולדה של מה שרכשו בירושה, לצד מבטן הייחודי, היצירתי והביקורתי על השדה. הן יוצרות ומחברות בפעולה היברידית גופי ידע מגוונים; הן משנות ומעדכנות את הידע שלמדו בהתאם לנקודת המבט הדינמית של הזמן העכשווי. איזה ידע הן נושאות? איזה ידע הן בוחרות לחלוק הלאה? איזה ידע הן בוחרות שלא להעביר? לאן הן בוחרות לנווט את הספינה? לאן הן מדמיינות שנגיע? החלטתי לפנות לנשים שאני תופסת כמורות דרך שפעילות בשדה היום, והזמנתי כל אחת מהן לאצור אירוע שמביא את הפרספקטיבה שלה על השדה, ומציע מבט על הדרך האישית שלה. את אירוע פתיחת הפסטיבל אצרה מורת הדרך רותי דירקטור. רותי הזמינה לפסטיבל את מור שני ושירה בן אוריאל ויחד הם יוצרים אירוע-משך שמורכב מתערוכה, מופע והרקדה. בבסיס האירוע שלוש פרקטיקות קבוצתיות שקשורות לתקופות נושנות של החברה הישראלית, פעולות מרובות משתתפים שנועדו ליצור תחושת שייכות: הליכה, שירה וריקוד. המבט שהיוצרים.ות מציעים הוא מבט שמכיל בתוכו ביקורתיות, אבל גם מחפש ושואל איך אפשר לשוב ולחוש "ביחד", כקבוצה. מורות הדרך ד"ר ילי נתיב ואיריס לנה, שיזמו את הפודקאסט 'חיות מחול' הזמינו את מורות הדרך אורלי פורטל, אילנית תדמור, תמר בורר וענת דניאלי לדבר על המסע האישי שלהן, הא.נשים שהשפיעו עליהן והידע שצברו ולספר על הפעולות השונות והמרחבים שהן מובילות כיום. זה לא רק ריאיון, זה לא רק פודקאסט, זה לא רק מופע מחול, זה לא רק מפגש עם קהל. זה גם וגם וגם… מורת הדרך ענת דניאלי תעלה בבכורה סולו שיצרה, והזמינה את הלהקה הקהילתית שהיא החלה לבנות ולפתח להציג מופע בכורה שיצרו יחד. ענת, שמפתחת את הפרקטיקה "כוריאוגרפיה שימושית" ומזמינה א.נשים ממגוון רקעים לפעול יחד איתה במרחב האמנותי-יצירתי, מציגה זוויות שונות של העשייה והמבט שלה על השדה. מורת הדרך תמר בורר תעלה יצירת סולו שלה, והזמינה רקדניות-יוצרות שעובדות איתה מזה מספר שנים והלכו איתה דרך אמנותית כבדת משקל להעלות את יצירות הסולו שלהן לצידה. תמר מלווה אמנותית יצירות אלו, מאת כרמל בן אשר ועינת גנץ, ושלושת הסולואים יעלו יחד בתכנית משותפת. מורת הדרך אילנית תדמור תעלה בפסטיבל בבכורה את "בואו-סולו למורה" שבו היא מתבוננת בהוראה כמעשה יצירה, לאחר עשרות שנים של הוראה ושל מפגשים עם תלמידים.ות מכל רחבי הארץ, ממגוון רקעים ובמגוון הקשרים. מורת הדרך אורלי פורטל מגיעה לכלים עם יצירתה המדוברת "אל-אטלאל" שנובעת מתוך ומגיבה לשנתיים של מלחמה. לצד הפרויקטים האוצרותיים של מורות הדרך והיצירות שיעלו במסגרתן, יעלו גם בכורות מאת: כרם שמי, נועה ברטור, לקס שצ'רבקוב, תמי ליבוביץ. מתוך חממת יציאה לפעולה שפועלת בכלים בשיתוף ובתמיכת מפעל הפיס ובהובלת נטלי צוקרמן יעלו בכורות מאת עמליה נטף, אור אלתרמן, ענת צדרבאום, אסתי סן, ג'ני בירגר ושרון גבריאלוב. היצירות הן בחלקן פרי שיתוף פעולה עם בית הספר 'גילה' בתנועה ואמנות הבמה לנשים בגוף בוגר, בהובלת גלית ליס. בכורה נוספת תעלה מתוך פרויקט "זרקור-כלים" שמתקיים בשיתוף ובתמיכת קרן שלם ומפעל הפיס, ובהובלה אמנותית של מורן יצחקי אברג'ל ומור דמר. הפרויקט בשיתוף סטודנטים.ות מתכניות הלימוד של כלים, לצד משתתתפים.ות עם מוגבלות שכלית התפתחותית תושבי בת-ים. בפסטיבל תתארח גם יצירה לילדים ולילדות מאת רוני שגיא, והיצירה ה"רווח" מאת שי פרסיל, שני פרויקטים שצמחו בכלים. בפסטיבל השנה יתקיים הכנס השנתי ה־12 של האגודה הישראלית לחקר המחול ויעלה בשיתוף מרכז כלים לכוריאוגרפיה והארכיון הישראלי למחול בבית אריאלה, תחת הכותרת - ירושה, הורשה, מורשת: סוגיות של העברת ידע גופני ותיאורטי במחול. אני מציעה לקחת נשימה עמוקה לתוך הגוף, לצלול לעומקו, לעצמות. ואז להעז להתבונן אחורה. במבט ביקורתי אך גם רך. אולי בגעגוע, אולי נחפש נחמה, ואולי נוכל לגלות קולות נוספים ושונים מאלו שהכרנו, וכך נלמד עוד משהו על מי ואיפה שאנחנו היום. ואז גם להתקרקע ולהביט קדימה. ולנסות שוב לדמיין, ולקוות.
צוות הפסטיבל:
ניהול אמנותי: איילה פרנקל // מנכ"לית: ליאת הורן דיין // מייסדות: ענת דניאלי וטל גרבינסקי עמישי // הפקה - פסטיבל: תמר קמינסקי // הפקה - כלים: סאב עדי // צילום ועריכת וידאו, שיווק ומדיה חברתית: קטרין טולקובסקי // ראשת התכנית לכוריאוגרפיה: תמי לבוביץ // עיצוב גרפי: יצחק יצחקי // עיצוב תאורה: רותם אלרואי // ניהול טכני: ליאור לוין // סאונד: אורגד מרציאנו
?רוצים לתמוך בכלים
התרומה שלכם היא תמיכה ישירה בפעילות כלים וביוצרים, ומסייעת לנו להמשיך ליצור, לקדם ולהעניק במה לאמנות וליוצרים חדשים.
אפשר לתרום בכל סכום שתבחרו, תודה רבה!
יום שני, 16.3.26
10:00 - 15:30: הכנס השנתי - האגודה הישראלית לחקר המחול
הכנס השנתי ה-12 של האגודה הישראלית לחקר המחול, בשיתוף מרכז כלים לכוריאוגרפיה והארכיון הישראלי למחול בבית אריאלה, יתקיים תחת הכותרת – ירושה, הורשה, מורשת: סוגיות של העברת ידע גופני ותיאורטי במחול. ההרצאות בשלושת מושבי הכנס יעסקו בשאלה מה נשמר, אובד, משתנה או מתעדכן, במעבר של ידע גופני ותיאורטי מדור לדור, ויתמקדו בהיבטים דוגמת: פועלן/ם של מורות ומורי דרך של מחול – בישראל ובזירה הבינלאומית; מסורות תרבותיות כתובות/מבוצעות כאפיק לעיצוב זהות וגוף של קהילה; טכניקות מקודדות של תנועה ומחול, והמפגש שלהן עם גופים עכשוויים; שאלות על קנוניות של מודלים ובעלות על ידע; תהליכים מוסדיים המְתַקְּפים מורשת או מחדשים אותה; בין-דוריות בעבודות מחול ופרפורמנס ישראליות, ועוד. הכנס יתקיים ביום שני 16.3 כחלק מפסטיבל כלים בניהולה האמנותי של איילה פרנקל. התכנסות וברכות בין 10:00-10:30, תכנית מפורטת תפורסם בהמשך. ועדת ההיגוי של הכנס: ד״ר רנה בדש, ד"ר מיכל הרשקוביץ מיכאלי, איריס לנה, ד״ר עידית סוסליק, ד"ר יונת רוטמן, צפירה שטרן
הכניסה לכנס של האגודה ללא תשלום, בהרשמה מראש.
צילום: בוריס כרמי (ארכיון גרטרוד קראוס)
19:30: פרויקט מורות דרך // רותי דירקטור מארחת - מור שני ושירה בן אוריאל
אירוע פתיחת הפסטיבל - תערוכה, מופע והרקדה
ערב בא המורשת המשפחתית, ובמרכזה גוף עבודתו של כוריאוגרף ריקודי העם יונתן גבאי (2011-1933) מהווה נקודת מוצא ליצירתם של שירה בן אוריאל ומור שני, אשר בנויה כמהלך מתפתח של התכנסות. באמצעות חזרה לפרקטיקות ציוניות של שירת רבים, ריקוד-עם והליכה בסך, הם מבקשים לכונן תמימות שנייה, כזו הנובטת בסוף הספק, אחרי הביקורת ובקץ החשד. זו הזמנה לגשר בין הארכיון לבין הפעולה החיה, ולבחור להביט בזמן הזה כתקופה של שיקום, הקוראת לנו לשוב ולהשתמש ברעיונות שאולי איבדו זה מכבר את אמונתנו התמימה, אבל טרם נמצא להם תחליף, ובכוחם לנטוע בנו תחושה של אפשרות להתחיל משהו חדש ביחד. הערב מורכב מתערוכה השתתפותית, מופע והרקדה, ויבוצע על ידי קאסט רב דורי ובהשתתפות הקהל. כוריאוגרפיה : יונתן גבאי, שירה בן אוריאל, מור שני אוצרת : רותי דירקטור פעולה מוזיקלית : אורי שפיר מוזיקה נוספת : Pauline Oliveros - The Gentle Philip Glass - Einstein on the beach knee play 1 הדרכת ריקוד עם : תמר גבאי , נילי ססלר הפקה ועריכת וידאו : שירה בן אוריאל יוצרות ורוקדות: להקות מחול גבעתיים בניהולה האמנותי של עדי גבאי-לב : שילה נינו, נגיל גלרון, ענבל זכאי, ליאור אברבנאל, שוני לוטן, יפה בלומנפלד, הילה בן ציון, לני בן ציון, מיכאלה אנג'ל, איה הלוי, לירון קנגון, מאיה חלדי, אמה פרנקל, תמר יועז, מיה ניימן, נועה טרופ, תמר לוטקין משתתפות התכנית לכוריאוגרפיה בניהולה של תמי לבוביץ : לינור עונה, נטע פלג גינזבורג, אור רזון, אורין בוקובזה, ביתניה זננך מקונן, טליה כסלו תודות : ארכיון בית אריאלה ומנהלת הספרייה ויקטוריה חודורקובסקי, יואב סידי עבור חומרים ארכיונים, בית הספר למחול במכללת סמינר הקיבוצים, רות גבאי, עדי גבאי-לב, תמר גבאי, נילי ססלר, תמי לבוביץ, שני תמרי מתן. אודות היוצרים.ות: מור שני - כוריאוגרף, דור שלישי לריקודים. למד באקדמיות ארטז,דאסאטס וספיר. עבודתיו מוצגות בארץ וברחבי העולם. שירה בן אוריאל - רקדנית עצמאית יוצרת, מדריכת פילאטיס מזרן, מעמידה עבודות רפרטואר במגמות מחול וסטודנטית בסמינר הקיבוצים. דור שלישי למשפחה רוקדת, מפולקלור אל מחולות עכשווים.
מור שני // צילום: Pawel konior
שירה בן אוריאל // צילום: Maciej Moskwa
רותי דירקטור // צילום: עידו פדהצור
יום שלישי, 17.3.26
16:30: יצירות מתארחות מ'כלים' // 'ריקוד ילדים' מאת רוני שגיא
מופע מחול ותנועה אינטראקטיבי מהנה ומצחיק לילדים וילדות בגילאי 3 -7 העוסק במשחקי דמיון. באמצעות גופם ויריעות ספוג דקות, נעים הרקדן והרקדנית בין דמויות, צורות וחיות שונות. ביחד עם החומר הם יוצרים צורות שונים, משתנים לנגד עיני הקהל ומגלים עולם שבו הכל אפשרי - ממש כמו במשחק. כך נולדות דמויות ודימויים: חתול, מכשפה, זוג פינגווינים, או דבר-מה שאין לו עדיין שם. כוריאוגרף.ית : רוני שגיא | רקדניות.ים : רוני שגיא, נועה ברטור | מוזיקה: יונתן בן הרוש | עיצוב חלל\אובייקטים: רוני שגיא | עיצוב תלבושות : אביב ויצמן אודות היוצר: רוני שגיא הוא רקדן, יוצר ובובנאי, שבעבודתו עוסק בחקירה מתמשכת של הגוף כחומר הנוכח בחלל, ושל החומר עצמו כישות חיה, נושמת ובעלת תודעה. שגיא נולד בירושלים בשנת 1988 וגדל בקיבוץ נאות סמדר שבדרום הארץ. הוא בוגר הסדנה למחול שבאוסטריה והתוכנית הדו-שנתית לכוריאוגרפיה של "כלים". בין השנים 2012-2022 SEAD בחיפה, בית הספר למחול עכשווי התגורר באוסטריה, שם עבד ושיתף פעולה עם יוצרים מרכזיים בזירה הבינלאומית, ביניהם דוריס אוליך, סימון פורטי וג׳רום בל.
.jpg)
צילום: שירה מארק
18:00: פרויקט זרקור - כלים // 'תדר משלך'
״תדר משלך״ היא אסופה של יצירות קצרות שנוצרו במסגרת פרויקט “זרקור - כלים”, מרחב ליצירה משותפת המפגיש בין סטודנטיות לכוריאוגרפיה ממרכז “כלים” ויוצרות נוספות לבין פרפורמרים.ות מהעיר בת־ים עם מוגבלות מנטלית־התפתחותית. הפרויקט צמח מתוך “כלי עבודה”, גוף ידע שנבנה מאז 2017 וממשיך להתפתח כמרחב של העברת ידע, מפגש קהילתי וחקר יצירתי, המבקש להרחיב את גבולות השיח האמנותי והחברתי. מגוון המשתתפים.ות בפרויקט הם פרפורמרים בעלי ידע גופני־חווייתי ייחודי, הנובע מניסיון חייהם. מתוך המפגש והעבודה המשותפת נרקם מהלך אמנותי, שבמסגרתו מתגבשות יצירות קצרות של הסטודנטיות, בשיתוף פעולה והשראה הדדית עם הפרפורמרים.ות. יצירות אלו המוצגות לראשונה בפסטיבל, הן תוצר של תהליך למידה, הקשבה ומפגש אנושי עמוק, שהחל בנובמבר 2025 במרכז “כלים”. הפרויקט בהובלת היוצרות מורן יצחקי אברג׳ל ומור דמר ובתמיכת היוצר קימ טייטלבאום שיזם עם מורן את פרויקט ״כלי עבודה״. הפרויקט נתמך על ידי 'כלים', קרן שלם, מפעל הפיס, משרד התרבות ועיריית בת־ים. בשיתוף מועדון״ כלנית״ עמותת שק׳ל. הובלה וניהול אומנותי: מורן יצחקי אברג׳ל, מור דמר | ליווי: קימ טייטלבאום | יוצרות.ים ומשתתפות : ליה אשל, לקס שצירבקוב, שרון כהן גוטרמן, רתם הלר, שרון גבריאלוב, תפארת קלימובסקי, נטע פלג גינזבורג, אלמוג גוריאל. | משתתפים.ות: אביבה יקוטי, שרית חמרי, אורטל אדרי, מיטל בכר, אלי שגיא, יוסי יוסף טייב, אידה ברכה, סשה נוסונובסקי, חנה אהרונוב, הדר דנינו, שחר שוסטר, אילנה ספאדל, אסתר איילן, יזאב תודה לתמנע גבי מרקביץ מנהלת תחום פיתוח מקצועי בקרן שלם, למורן דודגר זדב סעיד סמנכלית עמותת שק׳ל בת ים, יולי כהן מנהלת תחום פנאי, אתי שרגאי רכזת מועדון כלנית, לאירן קינוסיאן שלוותה מהמועדון, לאיילה פרנקל ומורן בש ממרכז כלים. אודות היוצרות: מור דמר היא כוריאוגרפית, רקדנית ופרפורמרית, המבססת את עשייתה בישראל לאחר שהות ממושכת באירופה. בעלת תואר שני בכוריאוגרפיה מ־ICI–CCN מונפלייה (צרפת). כרקדנית־יוצרת שיתפה פעולה עם יוצרים ולהקות בינלאומיות, בהם: להקת Damaged Goods של מג סטוארט, טינו סגל, Cranky Bodies: a/company של פיטר פלייר, ורטיגו הצעירה וכיום היא חברה בלהקת יסמין גודר. בעבודתה כיוצרת עצמאית היא חוקרת את המפגש בין מחול ופרפורמנס, אמנות וריפוי ומתוך פראיות (Re-wilding) בוחנת אופני התמצאות. מורן יצחקי אברג׳ל היא רקדנית, פרפורמרית ויוצרת עצמאית בשדה המחול משנה 2000, בוגרת התוכנית לכוריאוגרפיה ב'כלים' בניהולה של ענת דניאלי. חברה בעמותת הכוריאוגרפים . בעבודותיה מחפשת לגעת בפואטיקה קולקטיבית דרך חווית הגוף הפרטי. יוזמת ומובילה פרויקטים חברתיים, בשיתוף אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בפרט. בין השנים 2015- 2023 פעלה בשיתוף פעולה עם היוצר קימ טייטלבאום, ובמסגרת עבודתם היצירתית המשותפת יזמו גם את פרויקט ׳כלי עבודה׳ במרכז ב׳כלים׳ ליצירה בשיתוף אנשים עם מוגבלות. יוזמת שותפה של פרויקט ׳גוף ידע׳ עם מאיה ברנר ונבו בן כנען דרך פרויקט ׳ זרקור׳ של קרן שלם ופרויקט ׳רקדן בקהילה׳ של משרד התרבות.
צילום: קטרין טולקובסקי
19:30: תכנית משותפת // 'מבני רוח' מאת כרם שמי, 'ככה נולדנו' מאת נועה ברטור
תכנית משותפת המורכבת משתי יצירות: 'מבני רוח' מאת כרם שמי, 'ככה נולדנו' מאת נועה ברטור
כרם שמי // מבני רוח
העבודה לוקחת השראה מרישום של ציפור פצועה של האמן יחיאל שמי, סבא שלי. דרך נשימה, תנועה ופעולה שלוש רקדניות מנסות לעורר את הדימוי לחיים - לאפשר לציפור לעוף. במהלך המופע הן מרכיבות מבנים ממוטות עץ - קווי הרישום הדו מימדי צוברים מסה והופכים למפרקים, מתחברים לגוף הנע של הרקדניות שהולך וצובר תנופה, שואף להמריא. בניסיון עיקש לפרוץ את גבולות המרחב הפיזי, הרקדניות נושאות את המוטות בין קרקע ושמיים - הפיזי מתמזג במופשט, החומר נישא על גבי רוח, והדמיון פורש מרחב נשימה. כוריאוגרפיה: כרם שמי | רקדניות יוצרות.ים: עמית זרצקי, יובל פינקלשטיין, כרם שמי | אובייקט: שחר קדם | הפקה: נטלי אפריאט | מוזיקה: תמיר פרידריך | עין חיצונית: מעין חורש | תלבושות: יסמין שטינמץ | ייעוץ עבודה עם אובייקט: רוני שגיא היצירה עולה בבכורה בפסטיבל כלים במסגרת רזידנסי במרכז 'כלים' לכוריאוגרפיה בניהולה האמנותי של איילה פרנקל. כמו כן, היצירה נתמכת על ידי רזידנסי של בית המחול מנשה בליוויה האמנותי של ענת צדרבאום. אודות היוצרת: כרם שמי היא רקדנית, יוצרת ואמנית לחימה. בעלת תואר במחול ובכוריאוגרפיה, למדה והתאמנה באומנויות לחימה סיניות בסין ובברלין במשך חמש שנים. בוגרת תוכנית המלגה עמיתי עלמא לתרבות עברית. מפתחת ׳קונגפו דאנס׳ - שפה תנועתית ייחודית המשלבת אומנויות לחימה מסורתיות בתוך מרחב של ריקוד. פועלת כיוצרת וכמורה בתוכניות מחול מובילות בארץ ובחו"ל.
נועה ברטור // ככה נולדנו
"ככה נולדנו" היא עבודה בימתית אוטוביוגרפית של היוצרת נועה ברטור. נועה מזמינה את אחיה הבכור אור ברטור [שחקן, מאובחן על הרצף האוטיסטי] להיפגש על הבמה, שם הםמשתמשים במגוון היכולות, הכישרונות והכישלונות, שיש לכל אחד מהם ביחד ולחוד. היצירה נעה בין הזמנים של עבר משותף, הווה פנטסטי ופחד מהעתיד. היא מכתב אהבה של אחים. בעבודותיי אני מתבוננת על המרווח שבין האמיתי לאומנותי, ומבקשת דרכן להציע חמלה וקבלה לעצמי ולכל מי שזקוק להם. כוריאוגרף.ית: נועה ברטור | רקדניות.ם/פרפורמרים: אור ברטור ונועה ברטור | מוזיקה: קן לציפור בין העצים - חיים נחמן ביאליק, זה לא קשה בכלל- אילנה לופט, אני תמיד נשאר אני - עוזי חיטמן, הלב- מילים: לאה נאור ביצוע: אילנית, DIANA ROSS - IM COMING OUT | מוסיקה מקורית ועריכה מוזיקלית: נויה פוקס | עיצוב חלל\אובייקטים: נועה ברטור | עיצוב תלבושות: אור ברטור | ליווי אומנותי: תמי ליבוביץ, ענת דניאלי, איילה פרנקל, חברי וחברות התוכנית לכוריאוגרפיה 23-25, חממת יציאה לפעולה בהובלת נטלי צורקמן. תודות: תודה מיוחדת לרינה פדווה, עומר שמר וחברי וחברות תיאטרון כנפיים תודה מיוחדת לאור אחי, שלימד אותי על התמסרות אמיתית, כנות ואהבה ועל כוחה של אומנות. תודה למשפחה שלי שהרשו לי לעשות את זה, ועל האמונה שלהם בנו. תודה לחברות חממת יציאה לפעולה ולעומדת בראשה. נטלי צוקרמן, על שיח מעמיק ופתוח ועל מתנת הידע, שבזכותה הבנתי מה בכלל אני עושה. אודות היוצרת: נועה ברטור (1996) יוצרת עצמאית, רקדנית מקצועית ומורה למחול. חיה ופועלת בתל אביב. רוקדת מאז ומעולם, בוגרת מגמת מחול מלאה ורסיטל, בוגרת האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים בחוג למחול ובמסלול לכוראוגרפיה. בוגרת התוכנית לכוריאוגרפיה במרכז כלים בבת ים. משתתפת בחממת יציאה לפעולה ליצירה מקצועית בשיתוף א.נשים בעלי מגוון יכולות. פועלת כיוצרת עצמאית משנת 2022 והציגה את עבודותיה בפסטיבלים שונים בין היתר בתיאטרון הקרון, תיאטרון החנות, תיאטרון ענבל, מרכז סוזן –דלל מרכז נא לגעת ועוד.
כרם שמי // צילום: יניב קודר
נועה ברטור // צילום: שירה מארק
21:00: בכורה לפסטיבל // 'קפה יוליסס' מאת לקס שצ'רבקוב
המופע "קפה יוליסס" מבוסס על הרומן 'יוליסס' מאת ג’יימס ג’ויס. במהלך העבודה על המופע אנו חוקרים כיצד אנחנו מבינים טקסטים וסיפורים, וכיצד המילים שלנו עצמנו קשורות למי שאנחנו באמת. אנו מבקשים להבין כיצד אפשר לספר סיפור על עצמנו. כבמאי, אני מבקש מכם שלא לחפש עלילה ליניארית — אין כאן כזו. שימו לב לחוויות של הרגע על הבמה. מה שתופס את תשומת לבכם.ן, מה שמעורר בכם.ן רצון לפענח או להבין, או מה שמשאיר שאלה פתוחה — יהפוך ל״רומן״ שאתם יוצרים תוך כדי הצפייה. אינני מבטיח שזה יהיה יוליסס או כל רומן מוכר אחר, אך אני יכול לומר בוודאות: אתם תיצרו סיפור משלכם.ן — אישי וייחודי. פרפורמרים.ות: אורית גרוס, שמואל דביר כהן, שובל יחזקאל, אלינור גולדברג | מלחין: אלדר ברוך | עיצוב במה: אלכסנדרה חאן הפרויקט עולה בבכורה בתמיכת מועצת הפיס ובמסגרת רזידנסי במרכז 'כלים' לכוריאוגרפיה אודות היוצר: לקס שרבקוב הוא במאי וכוריאוגרף. פועל במפגש בין תיאטרון - פיזי, תיאטרון אובייקטים, דרמטי ותיאטרון דוקומנטרי. במשך שנים רבות העלה הפקות באירופה וברוסיה, וכעת משתקע ופועל בזירת התיאטרון והמחול הישראלית. ביצירותיו, האדם עומד במרכז. ההקשבה לייחודיות של הפרפורמר, התבוננות מקרוב, ואז חיבור בין מה ששייך באמת למבצע — לבין החזון האמנותי של הבמאי. כל זאת מתוך גישה היברידית: תיאטרון פיזי ופסיכולוגיה, תיאטרון אובייקטים ופרקטיקות סומטיות.
צילום: Rebecca Eliyahu
יום רביעי, 18.3.26
17:00: חממת יציאה לפעולה // ענת צדרבאום, אסתי סן, ג'ני בירגר
החממה פועלת בתמיכת מועצת הפיס, ובהובלת נטלי צוקרמן
תכנית משותפת המורכבת משלוש יצירות: 'ללא שם' מאת ענת צדרבאום, 'אולי תנוחי' מאת אסתי סן, 'וריאציות לדג ורקדנית' מאת ג'ני בירגר
אסתי סן | אולי תנוחי
מופע מחול על גוף, מגבלה וסטייה מהמסלול מופע מחול שבו נשים שונות נפגשות מתוך מגבלה: פוסט־טראומה, כאב, זקנה, אבל. אמירה שנאמרת כביכול מתוך דאגה — אולי תנוחי — מסמנת את המקומות שבהם הגוף או הנפש נתפסים כבעיה שיש להזיז הצידה. במקום לחזור למסלול שנקטע, אנו בוחרות לעצור וליצור מסלול אחר — איטי, רגרסיבי, נוכח. הרקדניות הן גם היוצרות, וכל אחת מביאה את מצבה הגופני והנפשי כחומר חי לעבודה, בלי היררכיה ובלי ניסיון לתקן. התנועה נעה על הגבול שבין דריכות לרוך, בין מה שלא אפשרי למה שמבקש להיוולד. הקהל מוזמן לשהות איתנו במרחב של הסכמה להיות ולחוות תנועה שמאטה את הזמן ופותחת אפשרות אחרת לנוכחות.ֿ כוריאוגרפיה: אסתי סן | רקדניות יוצרות: סוזן מילנר, ליזה פוטרמן, אסתי סן אודות היוצרת: אסתי סן היא מטפלת בתנועה ומחול, כוריאוגרפית ומנחת תהליכי יצירה לנשים. עבודתה נעה בין פרקטיקה טיפולית ליצירה מחולית, ומתמקדת בגוף כמרחב של עיבוד, פגיעוּת וכוח. ביצירותיה היא חוקרת תנועה שנולדת ממצבים אנושיים מורכבים ומתפתחת תוך כדי מפגש.
ג'ני בירגר | וריאציות לדג ורקדנית
שתי נשים נפגשות במגרש משחקי הילדות. חוקי המשחק, כמו קולות מן העבר שהופנמו בתוכן, נוכחים בחלל ובו בזמן מזמינים אותן לפרק, לעקם, להרחיב ולהתנגד. במהלך המשחק, כל אחת מוצאת את הדרך חזרה לעצמה כזהות הניתנת לפירוק והרכבה מחדש. בין היזכרות לגילוי, נפתח מרחב שבו משהו ישן מתערער ודבר-מה חדש יכול לקבל מקום. כוריאוגרפיה: ג'ני בירגר | רקדניות יוצרות: אורית גרוס, שרה דגן | מוזיקה: Bachar Mar-Khalifé – Piano Paradise; Madeleine & Salomon – Ha’yalda Hachi Yafa Ba’gan אודות היוצרת: ג׳ני בירגר יוצרת רב-תחומית במחול, וידיאו-דאנס וכתיבה. תחומי העניין המגוונים שלה מאפשרים הצצה לעולמות שונים ונדידה ביניהם. בעבודתה היא חוקרת מילים הנאמרות, הנרקדות והנסתרות, המתקיימות מאחורי כל מחווה קטנה, כשהמנוע ליצירה הוא המפגש האנושי.
אסתי סן // צילום: משי זוהר
19:00: פרויקט מורות דרך // תמר בורר
המופע מורכב משלושה סולואים מאת ובביצוע תמר בורר, עינת גנץ וכרמל בן אשר.
כל אחת מביעה בדרכה ובשפתה את המקום שלה כיוצרת וכפרפורמרית היום.
שלוש היוצרות משתפות פעולה אומנותית בחמש שנים האחרונות, בהן נרקם ביניהן קשר עמוק ופורה.
תמר בורר | מקום
היצירה עוסקת בשאלה: מהו מקום , ובוחנת אותה מפרספקטיבות שונות: החל בתהייה על מקומו של אדם בעולמו הפנימי וכלה בנסיון לברר את מקומו של אדם בארצו. ".. ואם רץ פיך לדבר וליבך להרהר, שוב למקום" (ספר יצירה) מוסיקה -קמיליה ג'וברן, Gilles Aubry s6t8r פסקול, תלבושת, במה – תמר בורר אודות היוצרת: תמר בורר היא מזה 37 שנים יוצרת בימתית, כוריאוגרפית, רקדנית, מנחה ומלווה יוצרים ופרפורמרים, מורה למחול בוהו-בוטו ומטפלת בדמיון מודרך לנפגעי טראומה למיניהם. מייסדת ומנהלת אמנותית של בוהו- מקום לאמנות המופע. מרבה לשתף פעולה עם אמנים מתחומים שונים, עימם היא מופיעה על במות בארץ וברחבי העולם. Tammarborer.co
עינת גנץ | תשימי משהו
"יש פה עונג, עונג שאף אחד לא מרגיש. תשימי משהו עם קודש אני לא יכולה לשים משהו עם קודש, יש לי ידיים ורגליים" את הטקסט הנ"ל אמרה אמי בשוכבה על המיטה, בדרכה למיתה. והיא לא היא ואני לא אני והסולו הזה הוא טקס השכבה ועוררות. ליווי אמנותי: תמר בורר תלבושת: Mizo- ענבל בן זקן סאונד: בן בוכנבכר אודות היוצרת: עינת גנץ (1984) רקדנית, כוריאוגרפית, מנהלת אמנותית ואמא לשלושה. משנת 2005, יצירותיה הוצגו בישראל ובאירופה. כרקדנית, עבדה ומופיעה עם מגוון יוצרים בשדה המחול והפרפורמנס הישראלי. שותפה להנחייה בבית הספר למחול ותנועה סומטית-"נענע", ב"מרכז פנטהריי" עם אביטל בר צורי. מנהלת אמנותית של תכנית שהות אמן תלויית מקום בבית הראשונים, עמק חפר. חברה באנסמבל לשבט לקום, המקיים מופעים במרחב הציבורי.
תמר בורר // צילום: טל גליק
.jpg)
עינת גנץ // צילום: נטשה שחנס
כרמל בן אשר | חזרה – rehearse, repeat, return
על מה אני חוזרת כשאני רוקדת? לאן אני חוזרת בכל אותן חזרות? ביצירה אני מחפשת בית בריקוד, מעבר לו – גלות. אודות היוצרת: כרמל בן אשר היא אמנית פרפורמנס ורקדנית. מבין יצירותיה: ״פותחת: פרקי קינה״ –פסטיבל א-ז׳אנר 2024; ״מזמור לאליםות״ – כנס הפרפורמנס ביה״ס לתיאטרון חזותי 2023; ״בולעת״ – תיאטרון הבית 2022. לומדת לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
כרמל בן אשר // צילום: דניאל שריף
21:00: בכורה לפסטיבל // 'אחורה מאיפה שבאנו' מאת תמי לבוביץ
בתוך חלל של האנגר תעשייתי החוץ מאיים ובפנים מסיבה. בעבודתה החדשה של תמי לבוביץ המחול סוחף ולא רוצה לעצור בתוך מצבים של השתנות תמידית של הגוף: מאמץ, ריכוז, פחד, התעלות, התגברות. העבודה מציעה את האפשרות של כוחות חיים ויופי לנבוע מתוך מצב שנחווה כהישרדות- להחזיק ולהחזיק מעמד. זהו מופע בו הגוף בורא את הסיבה להכל, מכתיב כוריאוגרפיה, מוליד צעדים. בהצטברות של המופע נוצר ריקוד עם מקומי שנופל וקם. כוריאוגרפיה תלבושות וחלל: תמי לבוביץ | רקדניות: משי אולינקי, ענבר בוכבינדר, שירה בן אוריאל | מוזיקה: באך, גיא גוטמן | תאורה ואובייקטים של אור: עדן דולב | דימוי פותח: רותם לוי וריץ׳ | ניהול חזרות: טל אדלר אודות היוצרת: תמי לבוביץ היא כוריאוגרפית, רקדנית, מורה ומעצבת תלבושות. עבודותיה מציבות את הגוף החי באזורים שבין מחול, פרפורמנס ואמנות חזותית. תמי הציגה את עבודותיה בבמות מרכזיות בארץ ובחו"ל. החל משנת 2023 תמי מנהלת את התכנית לכוריאוגרפיה במרכז כלים.
צילום: יאיר מיוחס
יום חמישי, 19.3.26
17:00: תכנית משותפת // 'Five O clock' מאת אור אלתרמן, '(על) זמני' מאת עמליה נטף
החממה פועלת בתמיכת מועצת הפיס, ובהובלת נטלי צוקרמן
תכנית משותפת המורכבת משתי יצירות: 'Five O clock' מאת אור אלתרמן, '(על) זמני' מאת עמליה נטף
אור אלתרמן // Five O clock
שלושה שיעורים על איך להזדקן. אור (ילידת 1976) תהייה בת 50 השנה והיא מרגישה שזה הזמן להבין איך להזדקן. היא מזמינה את הלינה (ילידת 1940) ואורנה (ילידת 1954) ללמד אותה. דרך דיבור, תנועה ופרפורמנס הן חושפות את הפחדים שלהן, הגילויים והתשוקות. מופע שיגרום לכן להסתכל אחרת על הסוף. חלקים מהמופע הם בהשתתפות קהל. יוצרת ומשתתפת: אור אלתרמן ברנע יוצרות שותפות ומשתתפות: אורנה שור והלינה שמשינס מוזיקה: Dark Eyes by Victor Demange אודות היוצרת: אור אלתרמן ברנע - אמא, יזמית, מרצה, מנהלת עמותה ורוב הזמן חיה בשלום עם הגיל שלה אורנה שור - אישה, אמא, סבתא. פסיכולוגית קלינית, רוקדת, אוהבת מאוד את הגיל שלה הלינה שמשינס - קשישה. סבתא. עדיין ילדה בנשמתה. ממשיכה לרקוד. שלא יגמר לעולם
אור אלתרמן // צילום: תומר אפלבאום
עמליה נטף // (על) זמני
שלוש נשים יוצאות להליכה. סמדר, בר וסמדר. פעולה יומיומית פשוטה, שבה הן מיומנות מאוד, הופכת לריקוד. מפגש פמיניסטי בין־דורי העוסק בזמן, בזיכרונות ובמה שנשאיר אחרינו. דרך הדרך נבחנים יחסיה של כל אחת עם גופה, עם האחרות ועם ההווה החולף. בצעידתן על המסלול הן נעות בין סדרים להפרות; הצורה מתהווה ומתפרקת והמבט משתנה. כוריאוגרפית: עמליה נטף | רקדניות.ים : סמדר כרמון, סמדר אלעד ובר קליין אודות היוצרת: עמליה נטף (1993) יוצרת עצמאית, פרפורמרית ופעילה חברתית. בוגרת התכנית הדו־שנתית לכוריאוגרפיה במרכז כלים והסדנה להכשרת רקדנים יוצרים פינה. עבודותיה העוסקות במגדר, דימוי גוף, תהליכי זיכרון ורשמים גופניים ומנטלים. בעשייתה היא שואלת על הגבולות בין אמנות, זהות, פוליטיקה וחברה, ורואה באמנות כלי ליצירת מודעות, שיח ומעורבות.
עמליה נטף // צילום: שירה מארק
19:00: מופע אורח // 'אל-אטלאל الأطلال Al-Atlal' מאת אורלי פורטל
השיר על מות האהבה בין גבר לאשה הופך לסיפור על עולם שנחרב, על מערכת יחסים בין אדם למקום, לאדמה, לעם. היצירה צומחת מתוך הריסות, זרעי יופי מונבטים ברסיסי מלחמה. זהו מחול קינה על אובדן חיים ואמונה. שתי שפות, עברית וערבית, נארגות האחת בשנייה. המוזיקה, השפה והקול נמהלים אל תוך המחול עד לכדי ״טאראב״ – התעלות אקסטטית. הרקדנים בקולם נאנחים, נאנקים, ובקולם צעקה המבקשת את איחוי הכאב הגדול של שני העמים. כוריאוגרפית: אורלי פורטל | רקדניות.ים : אורלי פורטל, דניאל קוסטה, ללאל פיליורה, נעה גרוניך, הגר שחל, יהונתן (ג'ון) שעל | מוזיקה: אל אטלאל, ביצוע – אום כולתום, לחן –ריאד אל סונבאטי, מילים – אבראהים נאג׳י | מוסיקה מקורית: אורי אלבוחר | תרגום מילות השיר לעברית: לטיף ברטוב | עיצוב תלבושות: רוסלו שמריה אודות היוצרת: אורלי פורטל – רקדנית, כוריאוגרפית, מורה למחול, מטפלת בתנועה ובקול, חוקרת מחול שבטי, פולקלור מרוקאי, והמפתחת של שפת מחול ייחודית, המתבססת על יצירת תנועה מתוך מצב של הרפיה, המכבדת את התנועתיות הטבעית של הגוף ואת מבנה הנפש והגוף של כל רקדן ורקדנית. יצירתה מציגה פרשנות עכשווית למסורות עתיקות ומשלבת אלמנטים מתחום – מחול מודרני עכשווי, קונטקט אימפרוביזציה ופלדנקרייז.
צילום: Yossi Zwecker
21:00: בכורה לפסטיבל // 'בואו -סולו למורה' מאת אילנית תדמור
אני עומדת במרחב ריק. אין תלמידים, אין קולות, רק רצף של שיעור שאני נושאת בגוף כבר שנים. אני מלמדת והלמידה מתרחשת בדמיון, בזיכרון התנועות, בנשימה שמובילה הלאה. השיעור, כתמיד, נבנה ומתפרק בזמן אמת. אילנית תדמור, מורה בכירה לאימפרוביזציה בתנועה, בסולו דוקומנטרי בו היא מביטה על מעשה ההוראה כמעשה יצירה וחולקת עם הקהל את הפואטיקה השקטה שמתקיימת יום־יום בסטודיו. כוריאוגרף.ית ומבצעת : אילנית תדמור | דרמטורגיה: עמר עוזיאל ודניאל גליה קינד | מוזיקה לייב: בועז בנטור אודות היוצרת: אילנית תדמור היא כוריאוגרפית, יוצרת, מורה וחוקרת תנועה, עם ניסיון של למעלה משלושה עשורים ביצירה, הוראה ופיתוח פדגוגיות של אימפרוביזציה במחול. היא מייסדת Studio PLAY וראש תחום פוקוס תנועה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ומובילה תוכניות להכשרת מורים. לצד עבודתה בסטודיו ובבמה, היא יוזמת ומגישה את הפודקאסט "זה מתחיל בתנועה”, המחבר בין תרגול תנועה, חשיבה גופנית וחיי היומיום. יצירתה עוסקת בגוף כמרחב ידע, דמיון וחיבור אנושי. בועז בנטור הוא מוזיקאי, יוצר ומפיק מוזיקלי פעיל, עם ניסיון של קרוב לשני עשורים ביצירה, הקלטה והופעות בארץ ובעולם. הוא חבר בלהקת Tiny Fingers ושותף לפרויקטים מוזיקליים מגוונים בז’אנרים של רוק, אלקטרוניקה ומוזיקה ניסיונית. בועז יוצר ומפיק מוזיקה מקורית למופעי מחול, סרטים ותערוכות.
צילום: אור קפלן
יום שישי, 20.3.26
12:00: פרויקט מורות דרך // ענת דניאלי מארחת את הלהקה הקהילתית
ענת דניאלי | המסע לענתיתי
המסע הוא טקס מופע המתרחש במרחבים שבין הקיים למדומיין. הגוף נוכח ופועל, וממנו נודדת הנפש למעמקים ולמרחבים העצומים שהעולם מעמיד לרשותנו, אל הדורות הקדומים וארכיטיפים חשופים. ההולכת במסע, מזמינה וקוראת לאימהות ולסבתות שלה לבוא ולהיות נוכחות כדי לתמוך בה, להצטרף אליה וללוות את עבודת הריפוי. כוריאוגרפית ומבצעת : ענת דניאלי | דרמטורגיה: קימ טייטלבאום | מלווים במסע: יעל ונציה, סיגל ברגמן | בגדים: תמר בן כנען, רקפת כנען, קימ טיטלבאום
ענת דניאלי | ריקוד העדינות
ריקוד העדינות הוא ריקוד ראשון בסדרה של ריקודי ריפוי. המשתתפים.ות הם.ן א.נשים עם ובלי רקע במחול שנאספו ביחד לעבודה משותפת, מתוך רצון ליצור, לרקוד ולדייק את הנוכחות והאיכות של מה שהנפש שלנו מבקשת, את התזונה שהיא זקוקה לה ואת מה שאנחנו מבקשים להביא עוד אל המרחבים של חיינו. כוריאוגרפ.ית : ענת דניאלי | מבצעת : קמק"ה קבוצת מחול קהילתית, מרכז קהילתי ע"ש יוסי בנאי רמת ישראל ביצרון | משתתפים: אודליה שלמון מימוני, אלברט דישי, לי אור, מירב סידר, סיגל גור לביא, סיגלית אופיר, צילה שלום, שרה דגן, שרית לבנת עברי וחמוטל אברמוב. בשיתוף עם מרכז קהילתי יוסי בנאי - רמת ישראל ביצרון. אודות היוצרת: ענת דניאלי, אמנית כוריאוגרפית מורה ורקדנית, מתבוננת על העולם כמופע כוריאוגרפי, מארגנת ותופסת את המציאות באופן שכל מה שמתרחש ומתקיים הוא חומר הנתון להתפתחות וצמיחה. ענת יצרה עבודות רבות שהוצגו בארץ ובעולם. זכתה בפרסים שונים בהם פרס היצירה מטעם משרד התרבות המדע והספורט, פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל אביב ופרס לנדאו לאמנויות ומדעים. ב 2009 הקימה עם טל גרבינסקי, את כלים | גוף לעבודה כוריאוגרפית, בת ים והובילה אותו עד יולי 2021. ענת יוצרת ומופיעה בעבודותיה, מלווה ומשתפת פעולה עם יוצרים\ות אחריםות, חוקרת ומפתחת את 'כוריאוגרפיה שימושית'.
צילום: Franzi Kreis
14:00: פרויקט מורות דרך // איריס לנה וד"ר ילי נתיב
שושלות חיות בגוף (הרוקדות) | פודקאסט ׳חיות מחול׳ בפורמט מופעי ושיחה לפני קהל
מורות דרך הן חוליות מפתח בשרשרת העברת ידע מחולי המתקיים במרחבים של זיכרון תנועתי, איכות, קצב, מגע ונשימה, ובאתיקה של עבודה. הן מתווכות בין מסורת להתהוות, נושאות פרקטיקות, ערכים ואסתטיקות, מעבדות ומשנות אותן וממקמות אותן בגופים וזמנים אחרים. הן בנאיות תרבות, יוצרות גנאולוגיה של ידע, ומעצבות את שדות החיפוש בהם הדור הבא יחשוב, ינוע וייצור. ילי נתיב ואיריס לנה יארחו את יוצרות ומורות המחול אורלי פורטל, ענת דניאלי, אילנית תדמור ותמר בורר לשיחה על מורות הדרך שלהן, העולמות שקיבלו, העולמות שפיתחו, ועל תלמידות שהופכות לממשיכות דרך. אוצרות-עורכות איריס לנה וילי נתיב | משתתפות: ענת דניאלי, תמר בורר, אילנית תדמור, אורלי פורטל אודות עורכות הפודקאסט: איריס לנה היא חוקרת מחול, מרצה על היבטים עיוניים של המחול בסמינר הקיבוצים, מנהלת פרויקטים של ארכיונים דיגיטליים, ויוזמת ומובילה פלטפורמות שיח ותוכן. מנהלת פרויקט הפקדת אוספים של כוריאוגרפים עכשווים בארכיון הישראלי למחול. ילי נתיב היא מורה למחול, מרצה וחוקרת מחול בהקשרים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים. היא חוקרת נלווית במרכז עזריאלי ללימודי ישראל במדרשת בן גוריון אונ׳ בן גוריון בנגב וכותבת על חינוך לאמנויות, סוציולוגיה של הגוף, התנועה והמופע, ועל מחול והחברה הישראלית. ילי היא יושבת ראש עמותת הכוריאוגרפים.
איריס לנה // צילום: ???
ילי נתיב // צילום: לירון ויסמן
יום שבת, 21.3.26
18:00: בכורה לפסטיבל // 'קפה יוליסס' מאת לקס שצ'רבקוב
המופע "קפה יוליסס" מבוסס על הרומן 'יוליסס' מאת ג’יימס ג’ויס. במהלך העבודה על המופע אנו חוקרים כיצד אנחנו מבינים טקסטים וסיפורים, וכיצד המילים שלנו עצמנו קשורות למי שאנחנו באמת. אנו מבקשים להבין כיצד אפשר לספר סיפור על עצמנו. כבמאי, אני מבקש מכם שלא לחפש עלילה ליניארית — אין כאן כזו. שימו לב לחוויות של הרגע על הבמה. מה שתופס את תשומת לבכם.ן, מה שמעורר בכם.ן רצון לפענח או להבין, או מה שמשאיר שאלה פתוחה — יהפוך ל״רומן״ שאתם יוצרים תוך כדי הצפייה. אינני מבטיח שזה יהיה יוליסס או כל רומן מוכר אחר, אך אני יכול לומר בוודאות: אתם תיצרו סיפור משלכם.ן — אישי וייחודי. פרפורמרים.ות: אורית גרוס, שמואל דביר כהן, שובל יחזקאל, אלינור גולדברג | מלחין: אלדר ברוך | עיצוב במה: אלכסנדרה חאן הפרויקט עולה בבכורה בתמיכת מועצת הפיס ובמסגרת רזידנסי במרכז 'כלים' לכוריאוגרפיה אודות היוצר: לקס שרבקוב הוא במאי וכוריאוגרף. פועל במפגש בין תיאטרון - פיזי, תיאטרון אובייקטים, דרמטי ותיאטרון דוקומנטרי. במשך שנים רבות העלה הפקות באירופה וברוסיה, וכעת משתקע ופועל בזירת התיאטרון והמחול הישראלית. ביצירותיו, האדם עומד במרכז. ההקשבה לייחודיות של הפרפורמר, התבוננות מקרוב, ואז חיבור בין מה ששייך באמת למבצע — לבין החזון האמנותי של הבמאי. כל זאת מתוך גישה היברידית: תיאטרון פיזי ופסיכולוגיה, תיאטרון אובייקטים ופרקטיקות סומטיות.
צילום: Rebecca Eliyahu
19:30: תכנית משותפת // 'מבני רוח' מאת כרם שמי, 'הרווח' מאת שי פרסיל
תכנית משותפת המורכבת משתי יצירות: 'מבני רוח' מאת כרם שמי, 'ככה נולדנו' מאת שי פרסיל
כרם שמי // מבני רוח
העבודה לוקחת השראה מרישום של ציפור פצועה של האמן יחיאל שמי, סבא שלי. דרך נשימה, תנועה ופעולה שלוש רקדניות מנסות לעורר את הדימוי לחיים - לאפשר לציפור לעוף. במהלך המופע הן מרכיבות מבנים ממוטות עץ - קווי הרישום הדו מימדי צוברים מסה והופכים למפרקים, מתחברים לגוף הנע של הרקדניות שהולך וצובר תנופה, שואף להמריא. בניסיון עיקש לפרוץ את גבולות המרחב הפיזי, הרקדניות נושאות את המוטות בין קרקע ושמיים - הפיזי מתמזג במופשט, החומר נישא על גבי רוח, והדמיון פורש מרחב נשימה. כוריאוגרפיה: כרם שמי | רקדניות יוצרות.ים: עמית זרצקי, יובל פינקלשטיין, כרם שמי | אובייקט: שחר קדם | הפקה: נטלי אפריאט | מוזיקה: תמיר פרידריך | עין חיצונית: מעין חורש | תלבושות: יסמין שטינמץ | ייעוץ עבודה עם אובייקט: רוני שגיא היצירה עולה בבכורה בפסטיבל כלים במסגרת רזידנסי במרכז 'כלים' לכוריאוגרפיה בניהולה האמנותי של איילה פרנקל. כמו כן, היצירה נתמכת על ידי רזידנסי של בית המחול מנשה בליוויה האמנותי של ענת צדרבאום. אודות היוצרת: כרם שמי היא רקדנית, יוצרת ואמנית לחימה. בעלת תואר במחול ובכוריאוגרפיה, למדה והתאמנה באומנויות לחימה סיניות בסין ובברלין במשך חמש שנים. בוגרת תוכנית המלגה עמיתי עלמא לתרבות עברית. מפתחת ׳קונגפו דאנס׳ - שפה תנועתית ייחודית המשלבת אומנויות לחימה מסורתיות בתוך מרחב של ריקוד. פועלת כיוצרת וכמורה בתוכניות מחול מובילות בארץ ובחו"ל.
כרם שמי // צילום: יניב קודר
הרווח // שי פרסיל
איך יוצרים איתך קשר? אני מנסה להגיע. להגשים פנטזיות אנושיות, בדרכים על אנושיות. כוריאוגרף.ית: שי פרסיל | מבצעת : שי פרסיל | מוזיקה: גיל לביא, The Rip/ Portishead | עיצוב אובייקטים ותלבושות: יסמין שטיינמיץ, שי פרסיל | ליווי אמנותי: אריאל פרידמן, איילה פרנקל | יעוץ: מורן דובשני, ניר וידן, שני תמרי, יעל ביאגון ציטרון. היצירה נוצרה בתכנית רזידנסי במרכז כלים לכוריאוגרפיה בניהולה האמנותי של איילה פרנקל, ובתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות וקרן רבינוביץ׳. גרסה ראשונית של העבודה עלתה במסגרת פסטיבל אינטימדאנס 2023 בתיאטרון תמונע בניהולם האמנותי של ניב שיינפלד ואורן לאור. אודות היוצרת: שי פרסיל היא יוצרת רב תחומית, משלבת תיאטרון בובות, מחול ופרפורמנס. בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי, מכללת דוד ילין והחממה של תיאטרון הקרון. מציגה עבודותיה בתיאטראות ופסטיבלים בישראל ובעולם, משתפת פעולה עם אמנים שונים כמעצבת, במאית ומבצעת.
שי פרסיל // צילום: חיים יפים ברבלט
21:00: בכורה לפסטיבל // 'אחורה מאיפה שבאנו' מאת תמי לבוביץ
בתוך חלל של האנגר תעשייתי החוץ מאיים ובפנים מסיבה. בעבודתה החדשה של תמי לבוביץ המחול סוחף ולא רוצה לעצור בתוך מצבים של השתנות תמידית של הגוף: מאמץ, ריכוז, פחד, התעלות, התגברות. העבודה מציעה את האפשרות של כוחות חיים ויופי לנבוע מתוך מצב שנחווה כהישרדות- להחזיק ולהחזיק מעמד. זהו מופע בו הגוף בורא את הסיבה להכל, מכתיב כוריאוגרפיה, מוליד צעדים. בהצטברות של המופע נוצר ריקוד עם מקומי שנופל וקם. כוריאוגרפיה תלבושות וחלל: תמי לבוביץ | רקדניות: משי אולינקי, ענבר בוכבינדר, שירה בן אוריאל | מוזיקה: באך, גיא גוטמן | תאורה ואובייקטים של אור: עדן דולב | דימוי פותח: רותם לוי וריץ׳ | ניהול חזרות: טל אדלר אודות היוצרת: תמי לבוביץ היא כוריאוגרפית, רקדנית, מורה ומעצבת תלבושות. עבודותיה מציבות את הגוף החי באזורים שבין מחול, פרפורמנס ואמנות חזותית. תמי הציגה את עבודותיה בבמות מרכזיות בארץ ובחו"ל. החל משנת 2023 תמי מנהלת את התכנית לכוריאוגרפיה במרכז כלים.
